סקירת הקונגרס הבינלאומי ה- 18 של האיגוד האירופאי לפסיכותרפיה גופנית 2023
Identity in Transformative Times
Construction, Deconstruction, Reconstruction
זהות בזמנים משתנים
בנייה, פירוק, ובנייה מחדש
ב- 7.9.23 התקיים הקונגרס ה-18 הבינלאומי בפסיכותרפיה גופנית בעיר סופיה שבבולגריה, אם אצטרך לתמצת במשפט אחד את המסע הזה בטח אגיד: חוויה בלתי נשכחת! כל כך הרבה היבטים שאליהם אני מתחברת: קהילתיות, מחקר, מפגש בין תרבותי, וכמובן שפע של פסיכותרפיה גופנית.
בסקירה הבאה אשתף ואנסה לסכם את הרשמים שלי מהכנס, כמובן שלא אוכל לכסות את המנעד הרחב של הסדנאות, ההרצאות והפאנלים שהתקיימו שם אבל כן אספר על אלו שנכחתי בהם בתקווה שתקבלו טעימה ומושג על אופי ותוכן החוויה.
נחתנו בבולגריה יום לפני תחילת הקונגרס, האווירה האחרת לרגע ממה שקורה כאן בארץ בייחוד בתקופה זו, השמיים הבהירים ואפס אחוזי הלחות שהיו בסופיה, עיר הבירה מוקפת ההרים, היו שינוי מרענן מתל אביב שלנו.
הגוף התחיל להסתגל לו אט אט לתנאים סביבתיים של שקט, שקט מחשש לפיגועים ושקט ממחאות, וזה מעניין איך ההיבט הזה של תנאים סביבתיים היה גם אחד הנושאים העיקריים שבהם עסק הכנס: כיצד הסביבה שלנו משפיעה על הגוף נפש שלנו ועל התפתחותם או לא של גנים מסוימים שאיתם הגענו לעולם, וכמובן הזהויות שאנו מפתחים בחיינו ובפרט בזמנים משתנים כמו מגפת הקורונה שהגיחה לעולם והשפיעה כמעט על כל תחום בחיינו.
יום חמישי ה-7.9 היום הראשון
התכנסות, הכרת המקום, ומפה כדי לנווט בחלל העצום של האוניברסיטה בסופיה, בבניין הראשי התקיימו רב ההרצאות דברי פתיחה והצגת הכנס השתלבו רקדנים בולגרים שחשפו אותנו למיטב מסורת הריקודים והשירה שלהם, זה היה קסום והוסיף תיבול מעניין אל המילים וההתרגשות של הפתיחה.
מיד לאחר מכן צללנו להרצאה מרתקת מאת: מארט הולם ברנטבג'רי
"מי אני כשחלקים בי חסרים?"
מארט דיברה על השפעת הטראומה על הזהות שלנו, מי הייתי כשזה קרה, שהגבתי כמוני, שאחרים עשו את מה שעשו, שהעולם מתנהג ככה?
היא תיארה תהליך של פירוק ותקווה לבנייה מחדש של הזהות שלנו ושמה דגש על האופן שבו בטראומה חלקים מאיתנו יכולים להיעלם, כשאנרגיה ונראות הולכים לאיבוד, אלו מובילים אותנו לניתוק ולפיתוח אסטרטגיות הישרדותיות.
אסטרטגיות ויתור אלו משפיעות על השרירים שלנו,(תגובת היפו), על מערכת העצבים האוטונומית (היפו עוררות) ומתפתחים תסמינים כמו: דיסוציאציה, חוסר תחושה ואובדן זיכרון.
אסטרטגיות אלו הן גם מה שעוזר לנו לשרוד בעולם אך הן משאירות אותנו עם אתגרים בלתי נראים ביחס לתחושה של מי אנחנו, משהו הולך לאיבוד, אולי אנחנו לא יודעים מה זה, אולי אנחנו לא יכולים להרגיש אותו אבל אנחנו יכולים לדעת שמשהו מרגיש לא בסדר, זה יהיה גם השלב בו נפנה להאשמה עצמית.
מראט מזמינה אותנו לחקור את החלקים החסרים שלנו, המטפלים בכאן ועכשיו, להביא מודעות לשם ולעבוד איתם במגוון דרכים גופניות ורגשיות, דרך תיאור מקרה היא מספרת כיצד היא עצמה בקשר עם החלקים החסרים בה במפגש עם המטופל הטראומטי, וכיצד אמפתיה וקבלה לאותן אסטרטגיות הישרדותיות הופכת קריטית בריפוי. היא מדברת על שימוש באקטיבציה עדינה, טעינה לגוף באופן של לחיצה עדינה של כפות הרגליים אל האדמה בזמן ישיבה וטעינה של אזורים חסרי אנרגיה מתוך קשיבו. האפשרות להתחבר לחלקים החסרים בתוכי הזמין אותי חיבור והבנה על השפעת הטראומה באופן הזה ולראיית המעשה הטיפולי כמרחב להשבת חלקים אבודים, ניצוצות השבים אל השלם.
מארט היא מאמנת פסיכומוטורית יוצרת ושותפה של האנליזה הביודינמית, פיתחה את הגישה "טיפול בטראומה במערכת יחסים" יחד עם קוליברן ורדל, שמטרתה להקים מערכות בהן יכול לקרות ויסות הדדי, נירמול וויסות מצבי היפו, מארט היא מנחת סדנאות בדנמרק ובעולם.
היום הראשון הסתיים בעוד הרצאה מרתקת שאותה העביר פול וונקה המזכיר הכללי של האיגוד האירופאי (EABPׂ), עורך ושותף בכתב העת 'גוף תנועה וריקוד בפסיכותרפיה' מטפל בגשטאלט ומרצה בתוכניות ההכשרה סופרוויז'ן.
טום דיבר על:
"עצמי מרובה (SELFׂ) תרבותי והמופעים שלהם בחדר הטיפולים"
הוא טען כי מצבים פסיכופיזיולוגים או מצבי מצוקה הקשורים לגיוון ולתרבות אינם באים בחשבון כמעט כלל במפגש הטיפולי, דבר שבא לרעה ואינו משרת את המטופלים שלנו. על אף שאסון זה מוכר על ידי עמותות ומכונים בפסיכותרפיה נראה שיש העדר התקדמות משמעותית, דבר שמעלה תמיהה.
במקביל הוא טען שתחום הטיפול ממוקד הגוף מראה עיסוק מועט בתפיסות עצמי מרובה דבר שהוא רלוונטי לפסיכותרפיה גופנית שכן תפיסות עצמי הן פסיכופיזיולוגיות וקריטיות כאשר מסתכלים על בניית הזהות.
תרבותיות וגיוון מוצגות לא רק מבחינה פסיכולוגית אלא גם כתופעות סומטיות. ההרצאה הציגה נקודות מבט סומטיות, יחסים ותפיסות עצמי מרובה בשאיפה
לפרק ולשחזר את חידת התרבות והדינמיקה השונה ביחסים הטיפוליים.
היום הנפלא הזה הסתיים באחד מהמרחבים הקסומים של האוניברסיטה ליד הגנים הבוטניים במסיבת קוקטייל ואיך לא ריקודים ממיטב המסורת הבולגרית!
יום שישי ה-8.9 היום השני של הכנס
היום נפתח ב8:45 עם חימום בתנועה ביואנרגטית שמטרתה להגביר את האנרגיה בגוף ולהחזיר לאדם את המקצב של הזרימה האנרגטית הטבעית שלו ואותה הנחתה אלכסנדרה אלגפרי.
משם צללנו אל הרצאה קולחת, מלאה בהומור וסופר מעניינת של פרופסור מאוריציו, סטופיג'ה
פסיכותרפיסט גופני בעל דוקטורט במחלקה למדעים קליניים הפקולטה לרפואה וכירורגיה באוניברסיטת מילאנו.עובד עם ניצולי רעידות אדמה גדולות ואסונות טבע ביפן, סופרוויזר ומייסד בית הספר הבינלאומי Bio- integral של פסיכותרפיה גופנית בטוקיו יחד עם ג'רום ליס ורובנס קיגנל.
"צורות קיום חדשות המורכבות מ:אינטראקציה חברתית נוירוביולוגיה, אפשרויות חדשות של מחלות ובו זמנית אפשרויות קיום חדשות"
מאוריציו דיבר על המהפכות הבאות בזו אחר זו, הוא נתן את דוגמת הקורונה כמהפכה שערערה את האינטראקציות החברתיות וככזו שהביאה להפחתה בלתי צפויה בקרבה פיזית, ובמגע. הוא ציין גם את המלחמה המביאה לסיכון בפירוק עולמנו הפנימי והחיצוני.
הוא דיבר על כך ש הדיסוציאציה הופכת למשאב להישרדות מכיון שלא נותר לנו עוד "מקום בטוח" בגופנו ואנו קורסים לחוויה מבולבלת כאוטית, יחד עם זאת הסיכון לדיסוציאציה מביא איתו גם את האפשרות לטרנספורמציה, חלקים חדשים של העצמי יכולים להופיע וליצור צורות קיום חדשות אינדיבידואליות וחברתיות, הזהות הופכת לדיאלוג עם האחרות.
אנחנו זה דיאלוג, של האדם עם עצמו ועם אנשים אחרים, הפרעה נפשית היא הפרעה של דיאלוג שבאמצעותה אנו שומרים על זהותנו האישית ועל מקומנו בעולם.
אחד הדברים שתפסו אותי במיוחד היה הדוגמה שמאוריזיו נתן על מפגש עם מטופל שסובל מהפרעת קשב ומעוררות יתר חמורה, הוא דיבר על קושי במפגש הטיפולי כאשר המטפל נמצא במצב ונטרל מול מטופל שמערכת העצבים הסימפטטית שלו בעוררות יתר ועל הקושי בדיאלוג, הוא תיאר את היכולת להשוות צורה במעט עם המצב האנרגטי והפיזי של המטופל דרך שפה, מחוות גופניות והשוואת התדר האנרגטי על מנת ליצור מפגש אותנטי וקרוב שיכול להביא איתו ריפוי עמוק דרך הקשר ואת חשיבות השימוש באמצעים של ויסות פיזי כגון כדור פיזיו שהמטופל השתמש ותרגל עליו תוך כדי השיח הטיפולי, דבר שהרגיע באופן יעיל את הגוף והביא רגיעה יחסית של מערכת העצבים המעוררת.
New Paragraph
הפסקה קלה וקפיצה לתוך הרצאה נוספת מרתקת של פרופסור רומיאנה צנקובה ראש מחלקת המחקר של Aquaphotomics research באוניברסיטת קובה, פרופסור באוניברסיטת Kelio בית הספר לרפואה ביפן.
'אקוופוטומיה: אינטראקציה של מים ואור להבנה טובה יותר של החיים'
אקוופוטומיה היא פלטפורמה אינטגרטיבית חדשה למדע וטכנולוגיה שהוצגה ב-2005 ,החידוש העיקרי שלה הוא ההתמקדות במים כמשלימה למולקולות אחרות במערכות ביולוגיות או מימיות.
ההנחה היא שמים רגישים לכל שינוי שהמערכת חווה, חיצוני או פנימי. זהו בעצם חיישן אינטגרטיבי. המבנה המולקולרי של המים המתגלה דרך האינטראקציה שלו עם האור כתבנית ספקטרלית רב מימדית של כל התדרים, הופך למקור מידע על מצב המערכת.
ואיך זה קשור אלינו ולגוף?
המערכת המולקולרית של המים בגוף דומה למחשב קוונטי ידע ומידע על מים יוביל אותנו להבין מדוע ביצוע שינויים קטנים הוא המפתח להסתגלות טובה, וכיצד הוא קשור לבריאות שלנו, להזדקנות וכו'.
דרך הפריזמה הזו נוכל לאבחן ולהבין את ההקשרים פסיכוסומטיים שלנו ולהתבונן כיצד מים מגיבים לתנאים שלנו.
בהרצאה הוצג מחקר על מדידת השינוי במולקולות המים בגוף עם אנשים שנכנסו מפוחדים לפני מדיטציה ומדדה את השינויים בהרכב המים שלהם בגוף בעת המדיטציה האחת מדיטציה נשימה והאחרת מדיטציה של דמיון מודרך והדמייה של הגוף לעץ.
מדהים היה לראות את ההשפעה המיטיבה של המדיטציה על הגוף ועל המצב הנפשי איתו הם יצאו בסיום המדיטציה.
לאחר ההרצאות נערכו שלושה פנלים מרתקים אחד מהם שריתק אותי במיוחד היה:
'גוף וזהות'
דובריו היו: פרופסור מאוריציו סטאטופיגיה, וויל דיוויס, רוברטה רוזין, אריק ג'אראס וכרמן ג'ואן אבלק.
הפאנל חקר עוסק בשאלות הסוגיות הבאות:
מהי האנושות בימים אלו?
מי אני כשמתרחשים שינויים מסביב לשעון
שינויים בתרבות מול שינויים באנושות
זהות מגולמת בגוף
שינוי הזהות הגופנית בקרב טרנסג'נדרים קטינים
הצורך בפיתוח תחושה בריאה בגוף לפני שנוכל לפתח זהות בריאה
הפאנלים הוקלטו ויהיה ניתן לצפות בהם בקרוב באתר האיגוד שווה לצפות!
יום שבת ה-9.9 היום השלישי של הכנס
היום השלישי של הכנס נפתח בהרצאתו של רובס קינגל, בעל דוקטורט מאוניברסיטת בולוניה, איטליה. פסיכותרפיסט מאמן בינלאומי לפסיכולוגיה ביו-דינמית וביו-סיסטמית , מורה, מלמד ומאמן את השיטה שלו במדינות שונות. שותף במכון הביו-אינטגרלי לפסיכותרפיה גוף-נפש בטוקיו.
'מה הדבר הכי חשוב לבני אדם?'
רובס פתח את הרצאותו בשאלה זו, כדבריו הדבר החשוב ביותר עבור האדם הוא "האחר".
"דרך האחר מתחילה להיווצר זהות בנוכחות חמשת החושים וגופה של האם או מי שנמצא שם בזמן שאנו מתפתחים. זהותו של התינוק נוצרת מתוך האינטראקציה עם האדם האחר, הסביבה האחרת, הטבע האחר, היקום האחר, ללא היחסים הללו הזהות סובלת או אולי אינה נוצרת כלל. זהות היא תכונה חברתית, פוליטית וקיומית."
הזדהות היא כל מה שבונה את ההוויה שלנו. אני קיים רק תחת מבטו של האחר ובזכות מבטו של האחר. שינוי הוא שמכוון אותנו, כאשר אנחנו מגלים את תחושותינו, מרגישים בנוח עם גוף שלנו, ומכירים את הצרכים שלנו, אנחנו יכולים להתמודד בצורה יעילה עם אתגרים רגשיים ופיזיים והזכיר את ההשלכות של היווצרות זהויות ברמה החברתית הפסיכו-גופנית.
מיד אחיו צללנו להרצאה נוספת של כריסטינה בוגדנובה בעלת תואר ראשון בעיתונאות ותקשורת המונים תואר שני בפסיכולוגיה ופסיכופתולוגיה של התפתחות. עובדת בגישת הגוף האנליטי הניאו- רייכיאני, סופרוויזרית סגנית עורכת כתב העת הבינלאומי של פסיכותרפיה גופנית.
'תהפוכות הזהות בזמנים משתנים'
ההרצאה עסקה בזהות בזמנים של שינוי מתמשך פירוק ובנייה מחדש של האורגניזם.
היא פתחה בתיאור התרבות הבולגרית וההיסטוריה שלה במובן של אירועים שבזכותם בולגריה ממשיכה להתקיים היום וכיצד הם שומרים על זהותם והיבטי התרבות שלהם עד עצם היום הזה כאשר הם מפרקים את המיותר ומשחזרים את המועיל כדי לבנות את עצמם בצורה שלמה ובריאה.
היא מדגישה את הרעיון של להיות אוטונומיים אך גם מחוברים לעמים אחרים, התנועה הזו בין אוטונומיה לחיבור למערכות נוספות היא הבריאות, שביעות רצון והרווחה.
באותה נשימה זהות היא דינמית במהותה ומשקפת את האופן בו אנו יודעים ותופסים את עצמנו בהקשר של מה שקורה לנו ובהקשר לאינטראקציות שלנו עם אחרים ועם העולם.
אתגרים, מתח, טראומה וחוסר ודאות הם חלק בלתי נמנע מהחיים ודורשים מאיתנו להסתגל ולפתח אסטרטגיות הישרדות ללא הרף, אסטרטגיות אלו הן למעשה בנייה מחדש של היבטים ותכונות של הטבע האנושי שלנו. בני אדם שונים מיצורים חיים אחרים ביכולתם להתחבר לעצמם ולאחרים באמצעות אהבה וחלקם יוצאים נגד החיים בשלב הפירוק שהם מזלזלים, פוגעים, אונסים והורגים או שהם נתקעים בגבולות הנוקשים של עצמם, הופכים למשוריינים או מוותרים לגמרי על קיום הגבולות. כשהם מצטמצמים למחשובותיהם ומאבדים את הקשר עם גופם.
נשאלת השאלה מה זה אומר להיות בני אדם, מה אנו רוצים ולאן אנו בוחרים ללכת כבני אדם.היא טוענת ש דרך הפריזמה של פסיכותרפיה גופנית אנליטית ניאו רייכיאנית ניתן לעבוד על שחזור הזהות האנושית שלנו וגילוייה מחדש מה מביא להרחבת האנושיות הן כלפי עצמנו ואין כלפי האחר.
דרך פירוק השריון, החזרת הגמישות של הגבולות, חיבור מחדש לצרכים גילוי מחדש של ההנאה בסיפוקם, שינוי דפוסי התנהגות והיכרות ביטוי הולם של רגשות , קבלת הרגשות שלנו ושל האחר,ניתן לשחזר את האורגניסטיות (אנרגיית החיים) ולשקם את הזהות האנושית הבוגרת שלנו כיקום של תכונות, מיומנויות, ידע, משמעות וחוויות.
זה אפשרי רק כאשר אנו מחוברים בהרמוניה לעצמנו ולעולם.
לאחר מכן התקיים הסימפוזיון ה-7 למדע ומחקר
בסימפוזיון דובר על החוסר בתיאורים ובמושגים מנוסחים היטב של התופעות שאיתן אנו עובדים והחשיבות במחקר בתחום הפסיכותרפיה הגופנית, חקירת היעילות והשינויים המתרחשים בגישה חיוני לפיתוח העתיד שלה.
המטרה של ועדת המחקר היא להעלות את המודעות לחשיבות המדע היישומי והמחקר הפעיל בפרקטיקה המקצועית של פסיכותרפיה גופנית.
בסימפוזיון הוצגו מחקרים שנעשו מאז 2012 ופוייקטים מחקריים שפותחו לאחרונו במסגרת התרגול של פסיכותרפיה גופנית באמצעות קהילות של מתרגלים וחוקרים קליניים.
התקיים דיון ושיתוף על העתיד בתחום ויצא קול קורא מרגש למטפלים בעלי רקע אקדמי בתחום לערוך ולשתף פעולה בתחום המחקר.
על מחקרים בתחום ועל הפרויקטים החדשים שנחקרים ניתן למצוא מידע באתר eabp בקטגוריית מחקרים.
ה-10.9 היום הרביעי
בצהרי היום הרביעי הרצאתה הגב' מילנה ג'ור'יבה PhD,פרופסור וחברה בביולוגיה המולקולרית, תחומי המחקר שלה הם ביולוגיה מולקולרית גנטיקה, אפיגנטיקה וביו-רפואה מודרנית, היא מובילה ומשתתפת במחקרים רבים בינלאומיים.
'המגפות הנסתרות של הזמנים המודרניים'
בהרצאתה מילנה הדגישה שבריאות טובה הפכה לאוצר היקר ביותר עבורנו בזמנים אלה, כיום קיימת שכיחות גבוהה מאוד של מחלות כרוניות מחלות לב, כלי דם, סוכרת, הפרעות נפשיות מכל הסוגים, סרטן ומחלות ריאה, המוגדרות כדבריה כלא מדוברות או 'המגפות הנסתרות'. אלה מהוות כ 71% ממקרי המוות בעולם. מגיפת הקוביד 19 הצטרפה למחלות אלה והעצמה את התמותה בעיקר בקרב חולים אלה. המגפה הפתיעה אותנו ופגעה לא רק בבריאות הגוף אלה גם בבריאות הנשמה שלנו, השלכותיה ישפיעו עלינו עוד זמן רב.
עוד ציינה מילנה כי אנו כבני אדם תמיד האמנו שאנו בלתי מנוצחים, פיתחנו פריצות דרך טכנולוגיות ומדעיות מודרניות, יצרנו טיפולים מדויקים, אנו מטיילים בחלל, ולמרבה הצער בעיות מהותיות כמו החמרה בבריאות האדם ממשיכות להסלים.
בהרצאה מילנה הדגישה את האסטרטגיות פסיכותרפיה גופנית יכולה להתמודד איתן. אם נפתח ונעביר אסטרטגיות אינטליגנטיות מבוססות מדע, "לבנייה, פירוק, שחזור" של הגוף והנשמה האנושית ונגדיר גישות להפחתת נזקים נספק הזדמנות לאנשים לעמוד בסכנה של מגיפות נסתרות אלה.
בהמשך התקיים דיון מרתק על עתידה של הפסיכותרפיה הגופנית וכיצד היא באה לידי ביטוי בזמנים משתנים, דברי איסוף, הודייה ופרידה.
לאורך שלושת הימים האחרונים התקיימו שפע של סדנאות מרתקות את חלקם הנחו הנציגות הישראלית הנהדרת שלנו:
גבריאל שירז העביר סדנה שעסקה במעבר ממשבר לצמיחה בפסיכותרפיה גופנית בטיפול זוגי
רועי מליח העביר סדנה שנקראה: 'כל העולם הוא גשר צר מאוד' העוסקת בחקר תנועות של מעגל הבנייה שלנו במפגש הטיפולי ועל הזהות שנוצרת ביחס ובאמצעות האינטראקציה שלנו עם האחרים המשמעותיים.
ענת בן ישראל העבירה סדנה חוויתית בנושא פסיכותרפיה גופנית ביו דינמית בחקר העבודה עם חוכמת הלב המתגלמת כחלק מהתהליך הטיפולי, בייחוד בתקופות של אי ודאות בעולם.
מורית הייצלר השתתפה בפאנל והנחתה סדנה בנושא טרנספורמציה ושינוי ותהליכי גוף- נפש ועל העצמי הפיזי והנפשי המשתנה במעברים ושינויים אישיים.
אסף אברהם הנחה סדנה שעסקה בהתפתחות הגוף הרגשי והנפשי - "הגוף המקורי"
תנועה מודעת, אימבודימנט ונימה כשמביאים את האפשרות של התגלות מחודשת של הגוף המקורי.
דנה טולר הנחתה סדנה העוסקת בקריאת שירה כתהליכי גוף נפש יצירתיים של מסע, ריפוי כתהליך יצירתי באמצעות שירה ודימויים.
רוני מייזליש העביר סדנה שעסקה בהיבט הרגשי של השמנת יתר דרך מערכת היחסים עם אוכל ואכילה כדרך יצירתית לאמפתיה.
מעורר גאווה והשתהות, גם הנושאים המרתקים וגם הנציגות הישראלית המכובדת בתחום הסדנאות.
בחרתי לסיים את הסקירה באחת הסדנאות שבהן כן השתתפתי וזו שהשפיעה עליי מאוד והשאירה אותי מלאת רשמים ועם הבאת כלים חדשים לקליניקה
את הסדנה הנחתה סלדג'אנה ג'ורג'ביץ והיא עסקה בפירוק דפוסי ראייה דרך עדשות התיאוריה הפוליוגאלית
בסדנה סלדג'אנה הסבירה כיצד דפוסי ראייה נבנים באמצעות מערכת העצבים האוטונומית, כאשר נוצרות אסטרטגיות הסתגלות,חקרנו כיצד מצבים של לחימה, בריחה וקיפאון משתקפים בדפוסים התנהגותיים ורגשיים של ראייה, התנסנו בתרגילי עיניים חוויתיים שיועדו לחקור דפוסי הראייה ולאפשר בנייה של דפוסים גמישים יותר.
דיברנו על ויסות הדדי שמתחיל בראייה, במחוות הפנים ועל תינוק שירצה להסיט את המבט כאשר יחווה מבט שיש בו שליליות שיכולה להתבטא בהדיפה, שנאה, התעסקות באלמנט אחר, מבט מסוג זה יפחית את הנוכחות שלנו בעיניים, עיניים שמסתכלות אך לא רואות. כך הילד יגן על עצמו.
מכיוון שאני 'נראים' לפני שאנו רואים הדרך שבה נראנו תהפוך לדרך שבה נראה את עצמנו ואחרים.
תרגיל אחד מני התרגילים המרתקים שחווינו שם היה האפשרות להתבונן ולהיראות ולחקור מהי העמדה הנוחה לנו יותר, מאיזה מקום, חלק בגוף אנו מתבוננים, אלו חלקים אנו מאפשרים לאחר לראות והאפשרות לנוע בין העמדות השונות, דבר שהוליד תחושה של משחקיות, וקלילות וריפוי.
את הסדנה ואת הכנס הזה סיימתי בתחושה של הוקרת תודה עצומה, לאפשרות לנכוח שם, לחוות את הידע המגוון, להכיר כל כך הרבה מטפלים ומורים מקצועיים בתחום שיש בהם שפע של כוונות להשפיע טוב על העולם ולהביא ריפוי באמצעות גישה הייחודית הזו שמשלבת את העולם הנפשי עם העולם הגופני וכמובן את הרוח שבדבר.
כמובן שסיימתי בתחושת צפייה וסקרנות לכנס הבא שיערך בעוד שנתיים במקום מסקרן אחר בעולם.
מקווה שבזכות הסקירה הזו קיבלתם.ן טעימה מהחוויה המיוחדת הזו ושהתפתחה בתוככם.ן סקרנות לחקור ולהעמיק ברעיונות שהובאו ובשפע הידע שקיים, המון מידע זה מונגש באתר של האיגוד האירופאי לפסיכותרפיה גופנית EABP ואני ממליצה לכם.ן להיכנס אליו ולהישאר מעודכנים בכל מה שנעשה בשטח.
https://eabp.org/
מוזמנים ומוזמנות כמובן להתייחס, לכתוב לי את חווית הקריאה שלכם ולשאול שאלות אם ישנן.
